הסימנים של ראש השנה: מה מגישים על השולחן ומה המשמעות של כל מאכל

ליל ראש השנה הוא אחד הערבים המשפחתיים האהובים בלוח השנה הישראלי. השולחן ערוך, המשפחה מתכנסת, ולפני המנה הראשונה מגיע רגע מיוחד: אכילת הסימנים. תפוח טבול בדבש, רימון, תמרים, סלק, כרתי ולעיתים גם ראש של דג או כבש. כל מאכל מלווה בבקשה קצרה, ויחד הם יוצרים מעין תפילה אכילה לשנה החדשה. במאמר הזה נכיר את הסימנים העיקריים, את מקורם ואת המשמעות של כל אחד מהם, וגם נציע רעיונות להפוך את הטקס לחוויה משפחתית חיה.

מקור המנהג

מנהג הסימנים מוזכר כבר בתלמוד הבבלי, שם נאמר שבראש השנה יש לאכול מאכלים שמסמלים ברכה ושפע. ההיגיון הוא שהתחלה טובה, גם ברמה הסמלית, משפיעה על המשך השנה. לאורך הדורות התפתחו סביב הרעיון הזה מנהגים שונים בקהילות ישראל, וכל עדה הוסיפה מאכלים ונוסחים משלה.

רוב הסימנים מבוססים על משחקי מילים בעברית או בארמית. שם המאכל מזכיר מילה שמבטאת בקשה, ועליו נאמרת תפילה קצרה שמתחילה במילים יהי רצון. זה מה שהופך את המנהג לשילוב מקסים של רוחניות, שפה והומור עדין.

בבתים רבים בישראל מתקיים היום סדר סימנים מלא, עם כל המאכלים והנוסחים, ובבתים אחרים מסתפקים בתפוח ובדבש. שתי הדרכים לגיטימיות ושתיהן מבטאות את אותה כמיהה לשנה טובה.

התפוח בדבש

הסימן המוכר ביותר הוא כמובן התפוח הטבול בדבש. מברכים תחילה בורא פרי העץ, אוכלים, ואז אומרים: יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. התפוח נבחר, לפי חלק מהפרשנים, בזכות הקשר שלו לשדה התפוחים המוזכר במסורת המיסטית, והדבש מסמל את המתיקות שאנחנו מבקשים.

בבתים רבים הדבש מופיע לאורך כל ארוחות החג, ויש שנוהגים לטבול בו גם את החלה במקום במלח, מראש השנה ועד הושענא רבה. זה גם הזמן שבו נמכרים בישראל כמויות גדולות של דבש, ורבים מנצלים את ההזדמנות לטעום סוגים שונים מכוורות מקומיות.

רימון, תמר וסלק

הרימון הוא סימן אהוב במיוחד. הוא מסמל שפע, ועליו אומרים: יהי רצון שנרבה זכויות כרימון. לפי המסורת יש ברימון גרגרים רבים, והוא מסמל את הרצון שמעשינו הטובים יהיו מרובים. הוא גם אחד משבעת המינים, ומגיע לשיאו בדיוק בעונה הזאת.

התמר, שבארמית קרוב למילה תמו, מלווה בבקשה שיתמו אויבינו ושונאינו. הסלק, שנקרא בארמית סלקא, מזכיר את המילה הסתלקות, ועליו מבקשים שיסתלקו האויבים. בבתים רבים מגישים את עלי הסלק מבושלים או מוקפצים, ובחלק מהקהילות דווקא את השורש עצמו.

לצידם מופיעים לעיתים קרובות גם הכרתי, שמזכיר את המילה כרת, והרוביא, כלומר שעועית או לוביה, שהשם שלה מזכיר את המילה ירבו. כל מאכל מקבל נוסח משלו, והנוסחים משתנים מעט בין העדות.

כדאי להכין את הסימנים מראש, עוד לפני כניסת החג. אפשר לחתוך את הסלק, לבשל את הלוביה והדלעת ולהכין מגש מוכן במקרר, כך שבערב עצמו נשאר רק להוציא ולהגיש. מי שמארח משפחה גדולה ירוויח מחלוקה של כמויות קטנות לכל צד של השולחן, כדי שכולם יוכלו לטעום בלי להעביר צלחות הלוך ושוב.

הדלעת, הגזר וראש הדג

הדלעת, שנקראת בארמית קרא, מזכירה את המילים קריעה וקריאה. עליה מבקשים שייקרע רוע גזר דיננו ושייקראו לפניו זכויותינו. הגזר, שביידיש נקרא מערן, מסמל ריבוי, ובקהילות אשכנז נהוג לבשל צימעס, תבשיל גזר מתוק, כחלק מהארוחה.

אחד הסימנים המפורסמים ביותר הוא ראש הדג או ראש הכבש, שעליו אומרים: יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב. בקהילות רבות זהו שיא הטקס, וילדים נהנים במיוחד מהרגע הזה. מי שאינו מתחבר לרעיון של ראש דג על השולחן יכול להשתמש בדג שלם קטן, ברולדה בצורת ראש, או אפילו בחסה, כפי שנוהגים בבתים מסוימים.

הדגים עצמם מסמלים גם פריון וריבוי, ולכן יש שמגישים דג כמנה בפני עצמה, עם בקשה שנפרה ונרבה כדגים.

הבדלים בין העדות

בקהילות ספרד ועדות המזרח, סדר הסימנים הוא בדרך כלל ארוך ומפורט, עם כל המאכלים ונוסחים מלאים, ולעיתים בסדר קבוע הכתוב במחזור. בקהילות אשכנז המנהג מצומצם יותר, ומתמקד בעיקר בתפוח ובדבש, בראש הדג ובצימעס.

יש גם מאכלים ייחודיים לקהילות מסוימות: יש שאוכלים תאנים, יש שמגישים לשון כסמל לכך שנהיה לראש, ויש קהילות שנמנעות מאכילת אגוזים בראש השנה, כי ערך המילה אגוז בגימטריה קרוב לערך המילה חטא. המגוון הזה הוא אחד הדברים היפים במנהג, והוא מאפשר לכל משפחה לבנות את המסורת שלה.

במשפחות מעורבות, שבהן נפגשות מסורות שונות, השולחן של ראש השנה הופך לא פעם לחגיגה של שילובים. לצד צימעס אשכנזי מופיעים לוביה ודלעת ספרדיים, וכולם נהנים.

גם האורחים שאינם מכירים את המנהג נהנים בדרך כלל מהרגע הזה. הסבר קצר על כל סימן לפני אכילתו, בשפה פשוטה ועם חיוך, הופך את הטקס לשיחה פתוחה ומאפשר לכל אחד להרגיש שותף.

להפוך את הטקס לחוויה

כדי שהסימנים לא יהיו רק טקס טכני, אפשר להוסיף להם נגיעה אישית. הנה כמה רעיונות:

• לבקש מכל אחד מבני המשפחה להוסיף משאלה אישית משלו לאחד הסימנים
• להמציא סימנים חדשים עם משחקי מילים בעברית, כמו חסה, שנזכה לחסד
• להכין עם הילדים כרטיסים מעוצבים עם הנוסח לכל מאכל
• להכין מגש סימנים מעוצב שבו כל מאכל מסודר בקערית נפרדת

ההמצאה של סימנים חדשים היא מנהג חביב שהתפשט בשנים האחרונות. היא מאפשרת לכל משפחה להביא את הבקשות האישיות שלה לשולחן, בצורה משעשעת ומחברת.

לסיכום, הסימנים של ראש השנה הם הרבה יותר ממנות על השולחן. הם תפילה בשפה של אוכל, משחק מילים עתיק, והזדמנות לפתוח את השנה במשאלות טובות לעצמנו ולסובבים אותנו. בין אם אתם עורכים סדר מלא ובין אם רק טובלים תפוח בדבש, הרעיון זהה: להתחיל את השנה במתיקות, בתקווה ובתחושה של יחד.